יצא לכם פעם להציץ לתוך בור עמוק וחשוך ולתהות מה מסתתר בתוכו? ברגע דרמטי מאוד, האחים של יוסף מחליטים להשליך אותו לתוך בור כזה. המילה וַיִּקָּחֻהוּ כתובה בתורה בצורה מיוחדת שמרמזת לנו שרק אח אחד, שמעון, תפס אותו בידיו. באותם רגעים, האחים היו אטומים ולא הקשיבו לבקשות של יוסף. התורה משתמשת במילה אֹתוֹ כדי להראות שהם התייחסו אליו באותו רגע כאילו היה חפץ שפשוט מעבירים ממקום למקום.
כשהם משליכים אותו, התורה מתארת את המקום ואומרת וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. למה צריך לכתוב גם שהבור ריק וגם שאין בו מים? המילה רֵק מלמדת אותנו שהבור היה ריק מאבנים, כדי שיוסף לא יקבל מכה חזקה כשהוא נופל. המילים אֵין בּוֹ מָיִם מסבירות שהאחים בדקו היטב שיוסף לא יטבע, כי הם קבעו ביניהם הסכם לא לפגוע בו ישירות בידיים שלהם.
אבל למרות שהבור היה ריק ממים ואבנים, הסתתרה בו סכנה אחרת לגמרי. עמוק בתוך הסדקים של הבור, במקום שהאחים לא יכלו לראות בגלל העומק הרב, התחבאו נחשים ועקרבים. האחים, וגם ראובן שרצה להציל את יוסף, בכלל לא ידעו שהם שם. יוסף שהה בתוך הבור הזה וניצל רק בזכות נס נסתר שה' עשה לו, נס שהאחים למעלה אפילו לא ראו.