הופעתו של יוסף בעמק מעוררת באחיו תגובה מיידית וטעונה, המהווה נקודת מפנה שבה השנאה הכבושה הופכת למזימה גלויה. ברגע זה, הם אינם רואים בו אח, אלא איום מוחשי שיש להתמודד עמו.
הביטוי אִישׁ אֶל אָחִיו מכוון בעיקר לשמעון ולוי, אשר החלו לדון ביניהם כיצד לפעול, כאשר בין האחים התגלעו חילוקי דעות משמעותיים האם להורגו מיד, להשליכו לבור, למכרו או להצילו [ביאור יש"ר, ברכת אשר על התורה].
הכינוי בַּעַל הַחֲלֹמוֹת אינו רק תיאור עובדתי, אלא כינוי גנאי ודברי קנטור שנועדו לבטא את עוינותם וללבות את השנאה כלפיו [בכור שור, ביאור שטיינזלץ]. רוב הפרשנים מסכימים כי המילה "בעל" מצביעה על שליטה ומכוונות. החלומות הנוראים לא הופיעו מאליהם, אלא יוסף הוא מעין "אדון" עליהם; הם משמשים ככלים בידיו ומבטאים את רעיונותיו התמידיים ושאיפתו למשול באחיו [הכתב והקבלה, רש"ר הירש, העמק דבר]. האחים סברו כי יוסף לא בא לדרוש בשלומם, אלא הגיע במיוחד אל השדה כדי לממש את חלומו שבו אלומותיהם משתחוות לו [מלבי"ם], או כדי לספר להם חלומות נוספים במטרה להכעיסם ולהכשילם בחטא כלפי ה' וכלפי אביהם [ספורנו].
המילה הַלָּזֶה זוכה למספר התייחסויות מרתקות. ברובד הפשוט, מילה זו מתארת אדם הנראה מרחוק כשהוא מתקרב [רשב"ם, חזקוני]. עם זאת, יש הסבורים כי המרחק לא היה רב כל כך, והאחים הצביעו עליו בעודו בטווח שמיעה, מתוך כוונה שישמע את מזימתם [הכתב והקבלה]. מנגד, יש המפרשים כי המילה אינה מתייחסת ליוסף עצמו אלא למקום, כלומר: הנה באותו מקום בא בעל החלומות [שד"ל].
מבחינה רעיונית, השימוש במילה זו מבטא התנכרות עמוקה, שכן הם מתייחסים אליו כאל זר עוין ולא כאל בן משפחה [ביאור שטיינזלץ]. גישה נוספת רואה במילה זו משחק מילים המבטא תרעומת: "האם לזה בא?", כלומר, האם הוא הגיע לכאן רק כדי לספר לנו חלומות נוספים [תולדות יצחק].