ראובן, שנעדר ממכירת יוסף משום שהתענה על חטאו או שירת את אביו, מגלה לתדהמתו כי הבור ריק. הוא זועק הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, ובוחר במילה "ילד" כדי להדגיש שהנער אינו בר עונשין ואינו ראוי לגורל אכזר. הכפלת המילה אֲנִי מעצימה את מצוקתו האישית של האח הבכור, ששואל בייאוש אָנָה אֲנִי בָא. בשאלה זו הוא תוהה לאן יוכל לברוח מפני צערו של אביו, או לאיזו מציאות חדשה של יגון הוא נכנס כעת. מעבר לאשמה על עצתו להשליך את אחיו לבור, ראובן חרד שיעקב יחשוד בו אישית במעשה מתוך קנאה על לקיחת בכורתו.
בראשית, פרק ל״ז, פסוק ל׳
פרשת וישב
וַיָּ֥שׇׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.