בראשית, פרק ל״ז, פסוק י״ח

כאשר האחים הבחינו ביוסף כשהוא לבדו, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק, המבט לא היה רק פיזי אלא שיקף ניכור עמוק, כאילו ראו מולם אדם זר. עוד וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, הם מיהרו לטוות נגדו מזימות סתר, שכן משמעות המילים וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ היא שהם התמלאו בערמומיות ובמחשבות רעות עליו. מתוך תחושת סכנה שיוסף מתכנן להחטיאם ולגרום לה' להענישם, הם דנו אותו כרודף ותכננו לַהֲמִיתוֹ בעקיפין, למשל על ידי שיסוי כלבים, כעונש על לשון הרע או כמבחן לצדקתו. מנגד, קיימת הבנה ולפיה האחים כלל לא רצו להורגו באמת, אלא רק הערימו עליו ואיימו עליו כדי להפחידו ולהרתיעו.