בראשית, פרק ל״ט, פסוק כ׳

מתוך כבוד, והבנה כי יוסף חף מפשע או מחמת ספק בהיעדר עדים, אֲדֹנֵי יוֹסֵף נמנע מהוצאתו להורג, וחלף זאת וַיִּקַּח אֹתוֹ בעצמו כדי לכלוא אותו ולמנוע חרפה מאשתו. וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, שהיה מבנה מעוגל או בור תת-קרקעי מואר שמוקם באחוזת פוטיפר, ושימש מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים. באגף מכובד זה שהו פקידי ממשל כעצירים זמניים וכאסירים קבועים, וכליאתו שם הייתה תוכנית אלוהית שנועדה להפגישו בהמשך עם שרי פרעה. כאשר וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר, יוסף לא נכבל אלא התהלך חופשי, ניהל את המקום ושמר על מעלתו הרוחנית בשמחה. ה' היה עמו גם בחשכת הכלא, כסמל להשגחתו על עם ישראל בגלותם עד לעת הגאולה.