בראשית, פרק ל״ט, פסוק י״ז

אשת פוטיפר מעצבת את גרסתה השקרית כדי להסית את בעלה, ומספרת לו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בשעת מעשה אישות, או תוך שינוי הפרטים שמסרה לאנשי הבית כדי למנוע חקירה. במילה לֵאמֹר היא מבהירה כי המשרתים כבר משוחחים על כך ויוכלו להעיד, ומכנה את יוסף הָעֶבֶד הָעִבְרִי כדי לעורר כעס על מעמדו הנחות ועל מוצאו מעם עז פנים. היא מאשימה את בעלה באחריות למצב במילים אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ, וכוונתה היא שהעבד שהביא בא אליה לְצַחֶק בִּי, כלומר לזלזל בה ולפגוע בכבודה, אף שיש המפרשים זאת כקיום יחסי אישות של ממש. אף שפוטיפר לא בהכרח האמין לעלילה, מעורבות אנשי הבית אילצה אותו להגיב כדי לשמור על כבודו, אך בזכות אהבתו ליוסף או יראתו מה' הוא הסתפק במאסרו.