בראשית, פרק ל״ט, פסוק י״ט

פרשת וישב

Genesis 39:19Sefaria

וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃

רגע חזרתו של אדון הבית הופך לנקודת הכרעה דרמטית, שבה אשת פוטיפר מציגה בפני בעלה את גרסתה לאירועים. היא משתמשת במילים מדויקות שנועדו לעורר את קנאתו וזעמו, אך תגובתו של הבעל חושפת מורכבות פסיכולוגית ומשפטית מפתיעה.

כאשר האשה טוענת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גישת הפשט היא שמדובר בביטוי שגור שמשמעותו "כך וכך", או התייחסות לדברים שכבר סיפרה לאנשי הבית קודם לכן [רמב"ן, שד"ל]. עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים, בעקבות המדרש, היא שהמילים רומזות לתזמון ולאופי השיחה: האשה בחרה להטיח דברים אלו בבעלה דווקא בשעת קרבה אינטימית ביניהם [רש"י].

פרשנים רבים מתמודדים עם הקושי העולה מפירוש זה, שהרי פוטיפר מתואר במקרא כסריס, ולפי המסורת הוא סורס משום שקנה את יוסף למטרות משכב. כיצד אם כן יכלו לקיים יחסי אישות? על כך מוצגות כמה גישות. יש המסבירים כי לא מדובר בתשמיש מלא, אלא במיני חיבוק, נישוק ומשמוש. האשה טענה בפני בעלה שיוסף ניסה לאנוס אותה ולעשות לה מעשי קרבה "כדברים האלה" שהם עושים כעת [רמב"ן, רבנו בחיי, הכתב והקבלה, גור אריה, דברי דוד]. דעה אחרת גורסת שפוטיפר לא סורס לחלוטין אלא רק נחלשה תאוותו, או שהיה מסוגל לקיים יחסים עם אשה אך לא עם זכר [דעת זקנים, פענח רזא, ברכת אשר, פרדס יוסף]. הסבר נוסף מציע שהביטוי אינו מתייחס למעשה עצמו, אלא לשעה המיוחדת בלילה שבה בני הזוג רגילים להסתודד ולשוחח [משכיל לדוד].

האשה מוסיפה ואומרת עָשָׂה לִִי עַבְדֶּךָ. בחירת המילים כאן אינה מקרית. היא אומרת "עבדך" ולא "עבדי" כדי להדגיש את ביזיונו של יוסף, שלא ראה בה גברת, וכדי לעקוץ את בעלה על העבד שהביא הביתה [ביאור יש"ר]. בנוסף, בניסוח זה היא ניסתה ליצור רושם שקרי כאילו יוסף כבר השלים את זממו וביצע בה מעשה בפועל [מלבי"ם], או שלפחות עבר מליצנות קלה שהייתה בעבר למעשים חמורים [העמק דבר].

תגובתו של פוטיפר מתוארת במילים וַיִּחַר אַפּוֹ. הפרשנים מסכימים פה אחד על אבחנה דקה ומכרעת: הכתוב מציין שפוטיפר כעס, אך אינו אומר שהוא כעס על יוסף. למעשה, פוטיפר הכיר את יוסף כאיש אמונים, ולא האמין לעלילה של אשתו, או שלפחות הדבר היה אצלו בספק. לו היה מאמין לה, היה דן את יוסף למיתה מידית, כפי שהיה מקובל לעשות לעבד שאנס את אשת אדונו. חרונו של פוטיפר הופנה דווקא כלפי אשתו – על שהטיחה בו דברים, על שהעלילה שקר, ועל שהביאה הביתה עבד עברי כדי לצחק בהם [אבן עזרא, ספורנו, אברבנאל, מחוקקי יהודה, קונטרס חיבה יתירה, מלבי"ם].

אם פוטיפר ידע שיוסף חף מפשע, מדוע כלא אותו? הפרשנים מסבירים כי ידיו של פוטיפר היו כבולות. מכיוון שהאשה כבר פרסמה את הסיפור באוזני אנשי הבית והציגה את בגדו של יוסף כראיה, פוטיפר נאלץ לפעול. הוא כלא את יוסף כדי להגן על כבוד אשתו, למנוע לעז על משפחתו, ולהשקיט את המהומה הציבורית, תוך שהוא מסתפק בעונש מאסר כדי לא להרוג אדם חף מפשע שאהב, או שהדבר אירע כנס מאת ה' [רמב"ן, ספורנו, פענח רזא, ביאור יש"ר, אברבנאל, קונטרס חיבה יתירה].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.