חייו של האדם המאריך ימים ביותר בתולדות האנושות מגיעים לקיצם בנקודת זמן דרמטית, המצטלבת במדויק עם האסון הגדול ביותר שידע העולם הקדום. מתושלח מחזיק בתואר זקן בני האדם המוזכרים בכתובים [ביאור שטיינזלץ], אך מעבר לאריכות ימיו יוצאת הדופן, שנת מותו נושאת משמעות פרשנית עמוקה.
חישוב מדוקדק של שושלת הדורות – משנותיו של מתושלח עד הולדת למך, שנות למך עד הולדת נח, ושש מאות שנות חייו של נח עד פרוץ המבול – מעלה כי תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה מסתיימות בדיוק בשנה שבה ירד המבול לעולם. התאמה מוחלטת זו משמשת כהוכחה לאמיתות הנוסח המסורתי של התורה, אל מול תרגום השבעים. על פי מסורת התרגום היווני, חישוב השנים מוביל לכך שמתושלח חי עוד שנים רבות לאחר המבול, דבר שאינו הגיוני, ואילו היה מתרחש, הכתוב היה מציין זאת במפורש [אם למקרא].
סמיכות הזמנים המדויקת בין מותו של מתושלח לתחילת המבול מעלה את השאלה לגבי נסיבות פטירתו. מתוך כך עולות שתי אפשרויות: ייתכן שמת בתוך מי המבול עצמם, או לחלופין, שמת זמן קצר לפני שהחלו לרדת. הגישה המדרשית נוטה לאפשרות השנייה ומסבירה כי מתושלח היה אדם צדיק, ובזכות כך זכה לאריכות ימים כה מופלגת. לפיכך, הוא הלך לעולמו ימים ספורים בלבד לפני שהחל המבול, כדי שייאסף בשלום ולא יחזה ברעה שבאה על העולם [קאסוטו].