שושלת הדורות מראשית האנושות ממשיכה להתפתח, וכעת מגיע תורו של אנוש להעמיד צאצאים. כאשר אנוש מגיע לגיל תשעים, נולד לו בן בשם קֵינָן.
הפרשנים מסבירים כי משמעות השם קֵינָן קשורה למושגים של בעלות וקניין [ביאור שטיינזלץ]. בחירת שם זה אינה מקרית, והיא מהווה חוליה נוספת המקשרת את השושלת לדורות הקודמים, שכן היא מהדהדת את השורש שהופיע כבר בראשית הספר, כאשר חוה קראה לבנה הבכור קין מלשון קניין [קאסוטו].
מבחינת מסורת כתיבת הטקסט בספר התורה, פרשייה זו מוגדרת כ"פרשה סתומה" – כלומר פיסקה שאינה מתחילה בשורה חדשה אלא ממשיכה באותה שורה לאחר רווח קל, צורה ויזואלית המבטאת את הרצף וההמשכיות הישירה של תולדות האדם [מנחת שי].