בראשית, פרק ח׳, פסוק י״ז

ה' מורה לנח לשחרר את כׇּל־הַחַיָּה על סוגיה השונים, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל־הָרֶמֶשׂ, אשר ניצלו בזכות היותם אֲשֶׁר־אִתְּךָ בתיבה, שם הגנה עליהם צדקתו של נח ואף מיתנה את פראותם. על נח לאפשר לחיות לצאת באופן עצמאי, אך אם יסרבו משום שהתרגלו לנוחות, או כדי להשגיח שלא יזיקו זו לזו עם התעוררות טבען החייתי, עליו להוציאן בכוח. הציווי וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ מבהיר כי ההזדווגות שנאסרה במהלך המבול מותרת כעת רק על פני האדמה ולא בתוך התיבה. מאחר ששרדו רק מעטים, מוענקת להם ברכה יוצאת דופן של התפזרות נרחבת וריבוי מהיר ועצום כדי לאכלס את העולם מחדש. ברכת הריבוי מותאמת למינים השונים, כך שמטילי הביצים ישרצו, ואילו היונקים וּפָרוּ וְרָבוּ עַל־הָאָרֶץ.