בראשית, פרק ח׳, פסוק י״א

הַיּוֹנָה שבה אל התיבה לְעֵת עֶרֶב, זמן חזרת העופות לקנם, לאחר שהתעכבה בחוץ יום שלם והוכיחה כי מצאה מנוח. היא הביאה עמה עֲלֵה זַיִת, שהוא עץ נמוך יחסית שעליו חזקים ואינם נרקבים, ולכן חשיפתו העידה על ירידה משמעותית של המפלס. העלה היה טָרָף, כלומר תלוש מעץ חי או רענן וטרי, ואולי אף שימש עבורה כמזון. נשיאת העלה המר בְּפִיהָ ביטאה את רצונה בחירות ובהסתפקות במועט מידי ה', על פני תלות בחסדי אדם. מתוך סימנים אלו וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם, כלומר התמעטו, והארץ החלה לשוב לאיתנה.