דלתות התיבה נפתחות, ועמן מפציע שחר של עולם מחודש. הציווי האלוהי מורה על שחרורם של כלל בעלי החיים מן המסגרת המוגנת והסגורה אל מרחבי הטבע, במטרה להפיח חיים מחדש בשממת הארץ.
הכתוב פותח בביטוי הכללי כׇּל הַחַיָּה, ולאחר מכן מפרט את סוגי בעלי החיים השונים: עופות, בהמות ורמשים [רד"ק, קאסוטו]. ההדגשה על כך שהחיות היו אֲשֶׁר אִתְּךָ מלמדת כי הצלתן נזקפה לזכותו של נח; שלמותו המוסרית והרוחנית הקרינה עליהן והגנה על אותם בעלי חיים שלא השחיתו את דרכם [מלבי"ם]. שהות ממושכת זו במחיצת נח השפיעה אף על טבען של חיות הטרף, שאיבדו מפראותן והתנהגו בתיבה כבהמות ביתיות כנועות [העמק דבר].
בציווי על הוצאת החיות מופיעה כפילות מרתקת בין הדרך שבה המילה נכתבת לדרך שבה היא נקראת. הקרי הוא הַיְצֵא, צורה דקדוקית המבטאת מתן רשות ועצמאות, כלומר נח מצטווה לאפשר להן לצאת מעצמן אל אוויר העולם החופשי [רש"ר הירש, קאסוטו]. מנגד, הכתיב הוא הוֹצֵא, המורה על פעולה אקטיבית ואף כפויה מצדו של נח. הפרשנים מסבירים כי שילוב זה מעיד על כך שנח נדרש תחילה לקרוא להן לצאת מרצונן, אך אם יסרבו, עליו להוציאן בכוח [רש"י, מזרחי, שפתי חכמים, גור אריה, דברי דוד]. הסירוב לצאת נבע מכך שחלק מבעלי החיים, ובמיוחד חיות טורפות, התרגלו לנוחות שבה אספקת המזון בתיבה הייתה מובטחת ללא מאמץ, או שהיו שרויים במעין תרדמת [גור אריה, ביאור שטיינזלץ]. גישה נוספת מסבירה שההוצאה האקטיבית נועדה לאפשר לנח להשגיח עליהן מקרוב בעת היציאה, כדי למנוע מהן להזיק זו לזו עם התעוררות האינסטינקטים הטבעיים שלהן [העמק דבר]. קיימת גם דעה המזהה בכתיב החסר של המילה רמז לנחש שנידון לקללות [פענח רזא].
הברכה והציווי וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ טומנים בחובם שתי משמעויות מרכזיות. המשמעות הראשונה נוגעת למיקום: הריבוי צריך להיעשות בארץ ולא בתיבה. מכאן נלמד כי לאורך כל תקופת המבול נאסר על בעלי החיים להזדווג, וכעת ה' מתיר להם באופן רשמי לשוב ולקיים את מצוות הפריה והרבייה [רש"י, גור אריה, לבוש האורה, ברכת אשר].
המשמעות השנייה נוגעת לאופי הריבוי. הפועל שריצה מתאר תנועה, התפזרות נרחבת על פני הארץ [שד"ל, העמק דבר], וכן ריבוי מהיר ועצום. בעוד שבבריאת העולם ברכת השריצה ניתנה רק לדגים ולחיות המים, כעת היא מוענקת גם לחיות היבשה. מאחר שרק קומץ קטן של בעלי חיים שרד את המבול, הם נזקקו לברכה מיוחדת של ריבוי עצום, בדומה לשרצים, כדי לאכלס את העולם מחדש במהירות ולייסד עולם חדש [רד"ק, קאסוטו, ביאור שטיינזלץ, מחוקקי יהודה]. בנוסף, יש המחלקים את הברכות לפי סוגי בעלי החיים: המילה וְשָׁרְצוּ מתייחסת לבעלי חיים המטילים ביצים, בעוד המילים וּפָרוּ וְרָבוּ מתייחסות ליונקים המולידים ולדות חיים [מלבי"ם].