יצא לכם פעם לראות סרט טבע שבו דג גדול בולע דג קטן, ואין אף אחד שבא לעזור לקטנים? הנביא חבקוק פונה אל ה' מתוך כאב ומתאר תחושה דומה. הוא רואה מלך רשע, מלך בבל, שפוגע באנשים ולוקח אותם בשבי בקלות, ומרגיש כאילו בני האדם נשארו לגמרי חסרי הגנה.
הנביא שואל למה בני האדם הפכו להיות כִּדְגֵי הַיָּם. בדיוק כמו שדגים שטים במים בלי חוקים וכל מי שרוצה יכול לצוד אותם ברשת, כך גם בני האדם מרגישים מופקרים מול המלך החזק. לאחר מכן, הנביא משווה את האנשים לחיות קטנות עוד יותר וקורא להם כְּרֶמֶשׂ, שזהו יצור קטן שזוחל על האדמה. המצב של הרמש אפילו קשה יותר משל הדגים. דגים לפחות יכולים לנסות להתחבא במצולות הים, אבל יצורים קטנים שזוחלים על היבשה כל אחד יכול לאסוף בקלות ובלי שום מאמץ.
כל זה קורה כי נדמה שזהו עולם של לֹא מֹשֵׁל בּוֹ, עולם שבו כאילו אין מנהיג או שומר שעוצר את הרשע מלתפוס את החלשים. בגלל שאף אחד לא עוצר אותו, אותו מלך רשע מתחיל לחשוב שהוא הכי חזק בעולם בזכות עצמו. הוא שוכח לגמרי שכל הכוח באמת מגיע מאת ה', וממשיך להציק לעמים אחרים בלי לעצור.