חבקוק, פרק א׳, פסוק ו׳

נסו לחשוב על קבוצה של אנשים שמופיעה פתאום משום מקום, ומתחילה לכבוש את כל מה שסביבה. הנביא מסביר לנו שזה ממש לא קורה במקרה. ה׳ אומר שהוא זה שמֵקִים את העם הבבלי, שנקראים הכשדים. כלומר, ה׳ נותן להם כוח עצום ומרים אותם ממצב שבו הם היו חלשים, עד שהם הופכים לממלכה אדירה. העם הזה מתואר בשתי תכונות לא פשוטות. הראשונה היא שהם גוי הַמַּר, אומה שמתנהגת בצורה קשה ופועלת בכוח הזרוע, במקום לנסות להתחבר לעמים אחרים בדרכי שלום. התכונה השנייה היא שהם עם וְהַנִּמְהָר, כלומר, הם פועלים מתוך דחף מהיר בלי לעצור, להתייעץ ולחשוב בהיגיון לפני שהם עושים משהו. מתוך הרצון שלהם לשלוט, הם יוצאים ללכת לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ. הם עורכים מסעות ארוכים ומגיעים לכל מיני מקומות רחוקים בעולם. המטרה שלהם היא לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ, פשוט להשתלט על ערים, בתים וארצות של אנשים אחרים, למרות שאין להם שום זכות אמיתית לעשות את זה והמקומות האלה בכלל לא שייכים להם.