חבקוק, פרק א׳, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לראות בטבע איך נמר רץ במהירות עצומה או איך נשר צולל מהשמיים? הנביא משתמש בחיות המיוחדות האלה כדי לתאר לנו כמה עוצמתי ומהיר היה צבא הכשדים. הוא מסביר שוְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, כלומר סוסי המלחמה שלהם רצים אפילו יותר מהר מנמרים. הלוחמים עצמם וְחַדּוּ, הם זריזים ונמרצים יותר מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, ממש כמו זאבים שיוצאים לחפש אוכל בתחילת הערב כשהם רעבים מאוד אחרי שלא אכלו יום שלם. הנביא מוסיף ואומר וּפָשׁוּ, שפירושו מתרבים, כי פָּרָשָׁיו, רוכבי הסוסים, רק הולכים ומתרבים מיום ליום ונשארים חזקים. וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, ולמרות שהם עוברים דרך ארוכה מאוד, הם בכלל לא עייפים. הם יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל. המילה חָשׁ פירושה ממהר. כמו נשר שעף גבוה, קולט את האוכל שלו ממרחק וצולל אליו בפתאומיות ובמהירות, כך גם הצבא הזה ממהר להגיע למטרה שלו בלי לעצור לנוח אפילו לרגע.