חבקוק, פרק ב׳, פסוק י״ז

עונשה של האימפריה הבבלית יבוא עליה במידה כנגד מידה על ההרס ושפיכות הדמים שחוללה. חֲמַס לְבָנוֹן, בין אם מדובר בהרס ממשי של עצי היער ובין אם זהו משל לחורבן ארץ ישראל ובית המקדש, עתיד כעת לשוב ויְכַסֶּךָּ באבדון ובקלון. כמו כן, וְשֹׁד בְּהֵמוֹת שביצע הכובש בבעלי החיים או בעם ישראל שנמשל אליהם, יְחִיתַן כלומר ישבור ויחריד את הבבלים, כאשר ה' יכניע את צבאותיהם שנמשלו אף הם לחיות טרף. הפורענות הכבדה תכה בהם בגלל מִדְּמֵי אָדָם ששפכו, ובעקבות וַחֲמַס אֶרֶץ שביצעו כשהשחיתו את ארץ ישראל, ובראשן הקִרְיָה שהיא ירושלים וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ שסבלו מנחת זרועם.