כאשר יגיע יומו של השליט תאב הבצע, העמים ששעבד יחגגו את מפלתו ומָשָׁל יִשָּׂאוּ, כלומר ירימו קולם בשירי שנינה, וּמְלִיצָה צחה וברורה שתכיל גם חִידוֹת ואמירות נסתרות. הלעג נפתח בקריאת הצער והאוי הוֹי, המופנית כלפי השליט הַמַּרְבֶּה לֹּא־לוֹ וצובר לעצמו הון ושלטון זרים, בדומה לאדם השוקע במעגל הלוואות אינסופי. העמים שואלים עַד־מָתַי חשב שיוכל להחזיק ברכוש זה בטרם מעצמות אחרות ייקחו ממנו הכל, שכן במעשיו הוא רק וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִֽיט. עושר מדומה זה אינו אלא משא כבד של פשע המעיק עליו כשכבת טיט עבה המנפחת את ממדיו באופן מלאכותי וסופה להיות עפר קברו, או לחלופין ערימת חובות ומשכנות שווא שלא יצילו אותו מאובדנו.
חבקוק, פרק ב׳, פסוק ו׳
הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.