שליט הבונה את כוחו על השפלת אחרים, יגלה לבסוף כי אכזריותו שבה ופוגעת בו עצמו. הנבואה מפנה מסר קשה של גמול כלפי מנהיג יהיר שניסה להיות שליט עליון המתעלל בנתיניו, ומזהירה אותו כי כוס הפורענות שהשקה בה אחרים עושה כעת את דרכה אליו [ביאור שטיינזלץ]. זהותו של אותו מנהיג זוכה למספר התייחסויות בקרב המפרשים: יש שרואים בכך פנייה לנבוכדנצר, שאהב לבזות מלכים ולבסוף נטרד מחברת בני אדם [רד"ק]; אחרים מזהים כאן את בלשאצר, ששתה מכלי המקדש כדי לבזותם [מלבי"ם]; ויש המפרשים שהנבואה מכוונת כלפי אדום (רומי), שהחריבה את הבית השני ושפכה את דמם של בני יהודה [אברבנאל].
התוכחה נפתחת במילים שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, שמשמעותן היא שהשליט הפיק הנאה, שביעות רצון ושובע מעצם הקלון שהטיל באחרים, הרבה יותר ממה שנהנה מן הכבוד שבניצחונותיו [רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. המילה שָׂבַעְתָּ בהקשר זה מכוונת במיוחד לשביעה של שתייה [מלבי"ם]. ומאחר שבחר לשתות כדי להשפיל, נגזר עליו שְׁתֵה גַם־אַתָּה וְהֵעָרֵל – לשתות מאותה כוס של קלון [רד"ק].
באשר למשמעות המילה וְהֵעָרֵל, מציגים הפרשנים שלוש גישות מרכזיות המשלימות את תמונת המפלה. הגישה הראשונה מפרשת זאת מלשון עורלה ועירום, כלומר מערומיך ייחשפו לעיני כל, בדומה לשיכור שמאבד את צלם אנוש ואת כבודו [רד"ק, אבן עזרא, אברבנאל, רש"י בשם תרגום יונתן]. הגישה השנייה קושרת את המילה לאטימות וסתימה, ומסבירה כי הלב והדעת ייאטמו בשיממון, תמהון ובלבול עמוק [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון]. הגישה השלישית מציעה חילוף אותיות, ולפיה יש לקרוא את המילה כמו "וְהֵרָעֵל", כלומר תשתה כוס של רעל ותרעלה [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].
מכת המחץ מגיעה כאשר תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין ה'. כוס החֵמה והתרעלה תקיף אותך, וה' בעצמו יילחם בך [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בהקשר של בלשאצר, "ימין ה'" מכוונת ממש ליד המלאך שכתבה על הכותל את גזר דינו [מלבי"ם].
הנבואה נחתמת במילים וְקִיקָלוֹן עַל־כְּבוֹדֶךָ. מאחר שהפורענות נמשלה לשתיית יין עד שכרות, רוב הפרשנים מסבירים כי המילה וְקִיקָלוֹן מורכבת משתי מילים: קיא וקלון. כלומר, תחת הכבוד שחיפשת, תהיה מכוסה ונמאס בקיא של קלון [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי"ם, אבן עזרא]. דעה נוספת מציעה שזוהי מילה אחת שכופלת את האות קו"ף כדי להדגיש ולהעצים את עוצמת הקלון [אבן עזרא, אברבנאל]. הכבוד המדומה יהפוך לביזיון מוחלט.