בגידה באמון והשפלה אכזרית עומדות במרכז נבואת הזעם הזו, המופנית כלפי מנהיג או אומה המשתמשים בשתייה ובשכרות כנשק כדי לבזות את זולתם.
הנביא מגנה את מי שמשקה את רֵעֵהוּ מילה המתפרשת כחבר, אך גם ככינוי למלכים עמיתים [רד"ק]. אותו משקה אינו פועל מתוך הכנסת אורחים, אלא הוא מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ. המילה מְסַפֵּחַ משמעותה חיבור, איסוף וקיבוץ [מצודת ציון, מלבי"ם, רד"ק, אבן עזרא]. לגבי המילה חֲמָתְךָ, הדעות חלוקות: יש המפרשים זאת מלשון כעס, זעם ורעל שאותו אדם אוסף ומוסיף למשקה [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ], בעוד אחרים מסבירים שהכוונה היא לנאד של יין, כמו המונח המקראי "חמת מים" [אבן עזרא, רד"ק]. המלבי"ם מציע פירוש ייחודי לפיו מדובר בלשון חום, שכן השתייה גרמה לחימום גופם של השותים [מלבי"ם].
המטרה הסופית של השקיה אלימה זו היא לְמַעַן הַבִּיט עַל־מְעוֹרֵיהֶם. רוב הפרשנים מסכימים כי המילה מְעוֹרֵיהֶם נגזרת מלשון ערווה, קלון וביזיון, כלומר המטרה היא לחשוף את מערומיהם של השותים ולהשפילם בפומבי [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא, אברבנאל]. עם זאת, יש המפרשים זאת מלשון התרוקנות, כלומר השותים הגיעו לשכרות כה עמוקה עד שהקיאו את היין לעיני כול [מלבי"ם].
זהותו של אותו גורם אכזר המוזכר בנבואה נידונה בהרחבה, והפרשנים מציעים מספר רבדים של הבנה, החל מאישים היסטוריים ועד למשל לאומי. הגישה המרכזית רואה בכך תיאור של נבוכדנאצר מלך בבל. הוא נהג לאסוף את המלכים שהחזיק בשבי, להכריח אותם לשתות לשוכרה מתוך כוס התרעלה שלו, וזאת אך ורק כדי ללעוג להם, לבזותם ולראות בקלונם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא], ויש אף המוסיפים שעשה זאת כדי לנצל אותם ולשכב עמם [רש"י].
גישה אחרת קושרת את האירוע למשתה בלשאצר, שהשקה את שריו בכלי בית המקדש. כתוצאה מכך הם נשתכרו, ספגו את חרון אפו של ה', שקעו בתרדמת עולם, ונהרגו באותו הלילה בידי צבאות פרס ומדי [רש"י, מלבי"ם]. מנגד, יש החולקים בתוקף על פירוש זה, בטענה שלא ייתכן לייחס לה' את הרצון "להביט על מעוריהם", שכן ביטוי כזה אינו ראוי כלפי שמיים [אבן עזרא].
לצד הפירושים ההיסטוריים המתמקדים במלכים ספציפיים, מפרשים אחרים קוראים את הדברים כמשל לאומי על בגידה. יש המזהים זאת עם האומה הבבלית כולה, שבתחילה התחברה לישראל באהבה ורעות, אך לבסוף קמה עליהם והשקתה אותם ב"יין תרעלה" מתוך שנאה יוקדת, לא רק כדי לרשת את ארצם, אלא כדי לראות במפלתם [מצודת דוד]. ברוח דומה, יש המשליכים זאת על האימפריה הרומית, ששמרה על ברית שלום עם ישראל במשך עשרים ושש שנים, אך לבסוף בגדה בהם, החריבה אותם והשקתה אותם בכוס התרעלה כדי לגלות את חרפתם [אברבנאל].