מלך בבל, נבוכדנצר, בֹּצֵעַ בֶּצַע ועוסק בחטיפת ממון ובגזל של עמים אחרים כדי לפאר ולבצר את עיר בירתו. באמצעות עושק זה הוא שואף לָשׂוּם בַּמָּרוֹם את קִנּוֹ, כלומר לבנות לעצמו מקום מושב ומגדלים מבוצרים כביכול בשמיים. הוא סבור שכך יוכל לְהִנָּצֵל מִכַּף־רָע, להתגונן מפני אויבים ולהבטיח שאיש לא ייקח את מלכותו מידו. אולם, מתברר כי הממון שהושג באלימות הוא למעשה רָע לְבֵיתוֹ, שכן במקום להעניק ביטחון, הגאווה והגזל יובילו למפלתו האישית ולחורבן הממלכה בימי יורשו.
חבקוק, פרק ב׳, פסוק ט׳
ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.