חבקוק, פרק ב׳, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לבנות מגדל גבוה מקוביות ולהרגיש ששום דבר לא יכול להפיל אותו? מלך בבל, נבוכדנצר, רצה להרגיש הכי בטוח בעולם. הוא חשב שאם הוא יבנה לעצמו ארמון ענק ומבצרים גבוהים, אף אחד לא יוכל לפגוע בו או לקחת לו את המלכות. כדי לבנות את המבצרים האלה, הוא היה בֹּצֵעַ בֶּצַע, כלומר לוקח בכוח רכוש של עמים אחרים, גוזל והורס ערים שלמות רק כדי לקחת משם אבנים ועצים יפים. המטרה שלו הייתה לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לבנות את הבית שלו כל כך גבוה, כמו קן של ציפור בשמיים, כדי לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע ולהיות מוגן לגמרי מכל אויב שינסה לפגוע בו. אבל הנביא מגלה לנו סוד חשוב: אי אפשר לבנות חיים בטוחים על ידי פגיעה באחרים. כל הרכוש שהמלך גזל היה בעצם רָע לְבֵיתוֹ. במקום לשמור עליו, הגאווה והמעשים הרעים שלו הם בדיוק מה שגרם בסופו של דבר לממלכה שלו ליפול. כסף וארמונות שמשיגים בצורה לא הוגנת לא באמת מביאים ביטחון.