קרה לכם פעם שהבטיחו לכם משהו ממש משמח, אבל הייתם צריכים לחכות לו המון זמן? בני ישראל היו בגלות בבבל וחיכו לחזור לארץ ישראל. ה' נותן לנביא ולעם מסר של תקווה ומסביר שלגאולה יש לוח זמנים מדויק. ה' אומר שהנבואה היא לַמּוֹעֵד, כלומר נקבע לה זמן מראש והיא תתקיים בדיוק בסיום שבעים שנות הגלות. המילה וְיָפֵחַ קשורה לרוח שיוצאת מהפה בזמן שמדברים, והכוונה היא שהחזון ממש ידבר ויעיד על הסוף הטוב שמתקרב. ההבטחה הזו וְלֹא יְכַזֵּב, היא לא תפסק, לא תאכזב אותנו ותתקיים בוודאות. מצד אחד נאמר שאולי החזון יִתְמַהְמָהּ, כלומר ייקח לו הרבה זמן לקרות, אבל מצד שני מובטח שהוא לֹא יְאַחֵר. איך זה הגיוני? התשובה היא שיש הבדל בין שני הדברים. משהו שמתמהמה הוא תהליך שאורך המון זמן, אבל איחור משמעותו לפספס את הזמן שנקבע. ה' מסביר שגם אם נראה לנו שהגאולה לוקחת הרבה זמן, ברגע שיגיע הזמן המדויק והרחוק שנקבע לה, היא תתגשם מיד ולא תפספס אותו אפילו ברגע אחד. לכן ה' מבקש מהעם חַכֵּה־לוֹ, גם אם הזמן מתארך אל תתייאשו ואל תאבדו תקווה, כי הקץ יגיע בדיוק בזמן המדויק שלו.
חבקוק, פרק ב׳, פסוק ג׳
כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.