חבקוק, פרק ב׳, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שהלכתם ברחוב וראיתם שלט עץ גדול וברור, כזה שאפשר להבין את מה שכתוב בו ברגע אחד בלי להתאמץ? באותו זמן, עם ישראל היה מבולבל ודואג. הם ראו שממלכת בבל, שהייתה רשעה מאוד, מצליחה ומשגשגת. כדי להרגיע אותם, ה' נותן לנביא חבקוק הודעה חשובה: הרשעים לא יצליחו לנצח, ובקרוב הם ייפלו. אבל ה' לא מסתפק רק בהבטחה, אלא מבקש מהנביא לפרסם את הבשורה הזאת לכולם. הוא מצווה עליו לכתוב את הנבואה וּבָאֵר אותה, כלומר לכתוב בשפה הכי פשוטה ומפורשת שיש, בלי שום חידות. ה' מבקש ממנו לכתוב את הדברים דווקא עַל הַלֻּחוֹת. למה לא בספר? כי ספר לפעמים נשאר סגור ורק מעט אנשים קוראים בו. לעומת זאת, לוחות הם מוצקים ונועדו לתלייה בחוץ, ממש מול העיניים של כולם. ככה כל מי שעובר יוכל לראות את המסר מיד ולהתעודד. המטרה של הכתב הברור והלוחות הגדולים היא לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בּוֹ. זה לא אומר שצריך לרוץ בזמן הקריאה, אלא שהמילים יהיו כל כך קריאות וברורות, עד שמי שיסתכל עליהן יוכל לקרוא אותן בשטף, במהירות ובקלות, בלי להיתקע ובלי לעצור כדי לנסות להבין את הכוונה.