חבקוק, פרק ב׳, פסוק ח׳

עיקרון של מידה כנגד מידה מופעל על המעצמה הכובשת: מכיוון שאַתָּה שַׁלּוֹתָ, כלומר בזזת ועקרת ממקומם גּוֹיִם רַבִּים, כעת יְשָׁלּוּךָ ויבזזו אותך בחזרה כָּל־יֶתֶר עַמִּים ששרדו, כמו מדי ופרס. השלל שנלקח בעבר נחשב לחוב שזמן פירעונו הגיע, והנפילה תתרחש מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ, בגלל הדם הרב שנשפך ומעשי העושק והגזל שנעשו. חורבן זה בא כעונש על הפגיעה בכל קִרְיָה, עיר כבושה, וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ, ובאופן ממוקד יותר על שפיכות דמם של עם ישראל ועל הפגיעה בארץ ישראל ובירושלים. בסופו של התהליך, עיר המלוכה של הכובש, בבל, תיפול בעצמה כפירעון על אלימותה.