על אדם יהיר, שלֹא־יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ משום שהוא חסר יושר פנימי ואינו שבע לעולם מהישגיו, נאמר הִנֵּה עֻפְּלָה. אדם זה מנסה לטפס בכוח למדרגה שמעבר ליכולותיו תוך ביטחון עצמי מופרז, או לחלופין שוקע באפלה של ספקות בשל ניסיונו לדחוק את הקץ ולחקור את צדק ה'. לעומת זאת, וְצַדִּיק מתאפיין בענווה ובהבנה שכל הצלחתו נובעת מחסד ה' ולא מכוחו האישי. בזכות מסירותו מובטח לו כי בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, שכן הוא מקבל את הדין בתמימות, ממתין בסבלנות לזמן הגאולה האמיתי, וכך זוכה להישמר ולהינצל.
חבקוק, פרק ב׳, פסוק ד׳
הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.