כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת לנביא: שְׁאַל־נָא אֶת־הַכֹּהֲנִים עתה שאלות בענייני תּוֹרָה, כלומר בדיני טומאה וטהרה, מתוקף תפקידם כמורי ההלכה של העם. המילה לֵאמֹר מחברת את ההוראה לשאלה המעשית שתפורט מיד, אשר נועדה לבחון אם הכהנים שכחו את הלכות הקודש והטהרה המורכבות בשנות הגלות בבבל. מנגד, יש הסבורים כי הכהנים שלטו היטב בהלכה, ולכן השאלה שימשה כמשל וכתוכחה ולא כמבחן ידע. לפי גישה זו, הבירור ההלכתי בא לעורר את הכהנים והעם להשלים את בניין בית המקדש, ולהמחיש להם כי הם טרם נטהרו והתקדשו במידה המספקת כדי שהשכינה תשרה עליהם באחרית הימים.
חגי, פרק ב׳, פסוק י״א
כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַל־נָ֧א אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.