הנביא קורא לעם לערוך חשבון נפש ולהבחין בפער שבין התקופה שקדמה לחידוש בניין המקדש לבין התקופה החדשה. באומרו שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם, הוא דורש מהם לעסוק בלימוד ההלכות המעשיות, ובעיקר לכוון את ליבם פנימה, שכן קדושה אינה דבקה במעשים חיצוניים ללא כוונה רוחנית. ההתבוננות נדרשת מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, בין אם במבט לאחור אל מציאות העבר, ובין אם במבט קדימה אל העתיד כדי לראות כיצד תשתנה הנהגת ה' לברכה. דרישה זו מופנית אליהם מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן, כלומר לפני שיחזרו להניח אבן על גבי אבן לבניית הכתלים בְּהֵיכַל יְהֹוָה, ולהוסיף נדבכים על היסודות שכבר הונחו בעבר והיו בטלים ממלאכה.
חגי, פרק ב׳, פסוק ט״ו
וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.