זעזוע מערכות השלטון העולמיות ונפילת המעצמות הגדולות יתרחשו באמצעות התערבות אלוהית וסכסוכים פנימיים. הפעולה וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת משמעותה הדחת המלכים מכיסאם כפעולת נקם של ה', אשר תוביל לתוצאה של וְהִשְׁמַדְתִּי, כלומר כיליון מוחלט [מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הביטוי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם מכוון לערי המבצר ולכוחות הצבא של אותן אומות [מלבי"ם], והמילה וְיָרְדוּ מתפרשת כירידה ונפילה אל עמקי השאול [מצודת דוד].
באשר לזמן התרחשותם של אירועים אלו, קיימות שתי גישות מרכזיות בקרב הפרשנים. הגישה ההיסטורית קושרת את הפסוק לאירועים שאירעו סמוך לתקופת הנביא. לפי תפיסה זו, מדובר במלחמות רבות שהתרחשו בימי המלכים דריוש וארתחשסתא ובימי זרובבל, אף על פי שספרי ההיסטוריה הקדומים המתעדים אותן לא השתמרו בידינו [אבן עזרא]. באופן ספציפי, הנבואה מכוונת למפלתה של האימפריה הפרסית, ששלטה אז בכל העולם, ועתידה הייתה ליפול בידי מלכות אחרת שלושים וארבע שנים לאחר בניין המקדש [רש"י].
מנגד, גישה אחרת רואה בפסוק תיאור אפוקליפטי של מלחמת גוג ומגוג העתידית. על פי תפיסה זו, אופן ההשמדה המתואר במילים אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו יתרחש כאשר ה' יטיל מהומה בקרב הגויים, והם יהרגו זה את זה בחרבותיהם, בהתאמה לנבואת יחזקאל על כך שחרב איש תהיה באחיו [מצודת דוד, מלבי"ם]. המהלך כולו מתחיל בפגיעה בשלטון עצמו, ומשם מחלחל אל השמדת הכוח הצבאי והחיילות, עד לאובדן המוחלט [מלבי"ם].