חגי, פרק ב׳, פסוק י״ט

Haggai 2:19Sefaria

הַע֤וֹד הַזֶּ֙רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַד־הַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ׃ {פ}

הנביא מציג נקודת מפנה דרמטית המפרידה בין תקופה של קללה ומחסור חקלאי לבין עידן חדש של שפע. הבשורה מועברת באמצעות שאלות רטוריות על מצב התבואה והעצים, ומסתיימת בהבטחה אלוהית לברכה מיידית, אשר קשורה באופן ישיר לתחילת עבודות הבנייה של בית המקדש.

המילה הַעוֹד פותחת באות ה' המשמשת לשאלה ותמיהה [אבן עזרא]. המונח בַּמְּגוּרָה מתאר מחסן או אוצר המיועד לאחסון תבואה [מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים נחלקו בהבנת השאלה הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה. גישה אחת מסבירה כי הזרעים עדיין מונחים במחסן וטרם נזרעו בשנה זו, והנביא מבטיח שמעתה הם ייזרעו בזמן של ברכה [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה אחרת מפרשת זאת כשאלה רטורית המדגישה את המחסור הקיצוני: האם בכלל נשאר עוד זרע במחסן? הרי בגלל הקללות הקודמות והברד שהכה בתבואה נותר לכם מעט מאוד, ואת רובו כבר הוצאתם כדי לזרוע מחדש, כך שכמעט לא נשאר דבר לאכילה [אבן עזרא, מצודת דוד, רד"ק]. המלבי"ם מוסיף נדבך נוסף ומסביר שהשאלה היא האם ייתכן שגם הזרע שעומד כעת במחסן ומוכן לזריעה, שוב לא יוציא פרי כפי שאירע בעבר.

מכאן עובר הפסוק לתאר את מצב האילנות: וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא. המילה וְעַד מתפרשת במובן של "אפילו" [מצודת ציון] או "עדיין" [ביאור שטיינזלץ, רד"ק], והפועל נָשָׂא משמעו גידול, הצמחה והוצאת פרחים ופירות [מצודת ציון, אבן עזרא]. העצים המוזכרים נבחרו משום שהם העצים המרובים והמאפיינים את ארץ ישראל [רד"ק]. הפרשנים מסבירים כי העצים עדיין לא חנטו, לא הוציאו עלים וממילא גם לא פירות [רש"י, אבן עזרא]. הרד"ק מציין כי הנבואה נאמרה בחודש כסלו, ולכן טבעי שרוב העצים הללו עדיין לא הגיע זמנם לשאת פרי. עם זאת, הוא מעלה תמיהה לגבי עֵץ הַזַּיִת, שכן חודשי חשוון וכסלו הם בדיוק הזמן שבו הוא אמור לשאת את פריו. מסקנתו היא שהעיכוב ביבול הזיתים נבע ישירות מאותה קללה חקלאית ששרתה על הארץ. לפי מצודת דוד, הכוונה היא שאפילו העצים הללו לא נשאו פרי בעבר בגלל אותה מארה.

הפסוק נחתם בהבטחה מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ. הפרשנים מסכימים כי זהו רגע התפנית. החל מהיום שבו העם החל לייסד ולבנות את בית המקדש, הוסרה הקללה. ה' מבטיח לשלוח ברכה במעשה ידיהם, לברך את המעט שנותר במחסנים ואת הזרעים שכבר נזרעו, ולגרום לכך שמכאן ולהבא כל העצים ישאו פירות לרוב ובאיכות טובה [רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.