קרה לכם פעם שהשקעתם המון מאמץ במשהו, חיכיתם בסבלנות, אבל שום דבר לא קרה? תארו לעצמכם את האנשים באותה תקופה, שעבדו קשה בשדות אבל סבלו מחוסר גדול. הנביא שואל אותם הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה, כלומר, האם נשאר לכם בכלל זרע במחסן התבואה? בגלל הקללה שהייתה בארץ, כמעט לא נשאר להם אוכל במחסנים. הנביא ממשיך ומתאר את מצב העצים המוכרים של ארץ ישראל, ואומר וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא. המילה נשא פירושה להוציא פרחים ופירות, והוא מזכיר שאפילו העצים האלו עדיין לא הצמיחו פרי בגלל אותה תקופה קשה. אבל אז מגיע רגע של שינוי גדול ומשמח. הנביא מבטיח בשם ה׳ כי מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ. מה קרה בדיוק באותו יום? העם התחיל לבנות את בית המקדש. ה׳ מבטיח להם שמרגע זה הקללה מסתלקת, והוא ישלח ברכה גדולה בכל מה שהם עושים. המעט שנשאר במחסנים יתברך, ומעכשיו והלאה כל העצים יוציאו המון פירות טובים.
חגי, פרק ב׳, פסוק י״ט
הַע֤וֹד הַזֶּ֙רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַד־הַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ׃ {פ}
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.