תאריך זה מציין נקודת ציון היסטורית משמעותית, המהווה את הרקע להתגלות נבואית חדשה, והיא הנבואה הרביעית שקיבל חגי [אברבנאל].
הביטוי לַתְּשִׁיעִי מכוון לחודש התשיעי בלוח השנה, הלא הוא חודש כסלו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. קביעה זו מגיעה מתוך פולמוס פרשני; יש מי שסבר כי הספירה מתייחסת לחודש התשיעי מתחילת שנות מלכותו של דריוש, אולם הגישה המרכזית דוחה דעה זו. החשבון נעשה מחודש ניסן, שכן מנהג ישראל הוא למנות את החודשים לפי סדר השנה הרגיל ולא לפי שנות שלטונו של המלך [אבן עזרא].
לציון היום בְּעֶשְׂרִים (וארבעה) ישנה חשיבות רבה על רקע תהליך בניין הבית השני. בעוד שההכנות לבנייה החלו כבר בחודש השישי (אלול), הבנייה בפועל של המקדש התחילה ביום זה ממש. ביום זה היה דבר ה' אל חגי, ובו הוא נצטווה לשאול את הכהנים הלכות טומאה וטהרה. אף על פי ששבי ציון בנו מזבח והקריבו עליו קרבנות במשך תשע עשרה שנים בטרם הונח יסוד ההיכל, שאלות אלו נשאלות רק עתה, משום שכל עוד לא החל בניין הבית, עבודת הקרבנות לא נחשבה לקבועה. רק ביום זה, עם תחילת הבנייה, קיבלו הקרבנות את מעמדם הקבוע [רד"ק].