טרם התגייסות העם לבניין המקדש שרתה קללת ה' ביבולים, והיא יצרה פער בין ציפיות החקלאי לבין התוצאה המצומקת בפועל. אדם שניגש אל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים של חיטים מתוך ציפייה להפיק ממנה עשרים מידות, גילה כי וְהָיְתָה עֲשָׂרָה, כלומר אובדן של כמחצית מהיבול. בדומה לכך, כאשר ניגש אל הַיֶּקֶב, הבור שאליו ניגר היין, במטרה לַחְשֹׂף ולשאוב ממנו חֲמִשִּׁים פּוּרָה, שהן חמישים מידות יין או תוצר של חמישים דריכות בגת, הוא מצא כי וְהָיְתָה עֶשְׂרִים בלבד. הפחת הגדול יותר ביין לעומת התבואה מוסבר בכך שקשה לאמוד נוזל המוסתר בבור עמוק לעומת ערימה גלויה, או משום שחסרון ביין נחשב לסימן רע וקשה במיוחד לעולם.
חגי, פרק ב׳, פסוק ט״ז
מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.