קרה לכם פעם שחיכיתם למשהו ממש משמח, אבל כשהוא הגיע גיליתם שקיבלתם הרבה פחות ממה שציפיתם? הנביא מזכיר לעם ישראל את התקופה הכלכלית הקשה שהייתה להם לפני שהם התחילו לבנות את בית המקדש. באותם ימים, ה׳ הביא קללה על החקלאות, והתבואה בשדות פשוט התייבשה והצטמקה. חקלאי היה ניגש אל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים, כלומר לערימת חיטים שהייתה נראית כאילו יצאו ממנה עשרים מידות של תבואה. אבל כשהוא בא לקחת אותה, וְהָיְתָה עֲשָׂרָה, הוא גילה שנשארו לו רק עשר מידות. המספרים האלו באים להראות לנו שהם איבדו בערך חצי מהיבול שלהם.
אותה אכזבה קרתה גם עם היין. החקלאי היה הולך אל הַיֶּקֶב, שזהו הבור העמוק שאליו נוזל היין, כדי לַחְשֹׂף, כלומר לשאוב את הנוזל. הוא קיווה למלא חֲמִשִּׁים כדים של יין, שנקראו אז פּוּרָה, אבל בפועל וְהָיְתָה עֶשְׂרִים, הוא הצליח לשאוב רק עשרים.
אולי שמתם לב שבחיטים החקלאי איבד חצי, וביין הוא איבד אפילו יותר. למה זה קרה? ההסבר הוא שערימת חיטים נמצאת בחוץ וגלויה לעין, ולכן קל יותר להעריך כמה יש בה. לעומת זאת, היין נמצא עמוק בתוך הבור, ולכן החקלאי פשוט טעה וציפה שיהיה שם הרבה יותר יין ממה שבאמת היה.