חשבתם פעם איך זה מרגיש לגשת למשימה ממש גדולה וחשובה, ורגע לפני שאתם מתחילים, מישהו מבקש מכם לעצור ולחשוב? זה בדיוק מה שהנביא מבקש מהעם לעשות לפני שהם מחדשים את בניית בית המקדש. הוא פונה אליהם ואומר שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם, כלומר, תעצרו רגע ותשימו לב. הנביא מסביר להם שבניית המקדש היא לא סתם בנייה רגילה. לפני שמניחים את האבנים, צריך להכניס את הלב ואת הכוונה הפנימית, כי קדושה דורשת שנעשה דברים מכל הלב והנפש ולא רק כפעולה חיצונית. בנוסף, הוא מבקש מהם להתחיל ללמוד את ההלכות כדי שיהיו מוכנים לעבודת הכהנים במקדש.
הנביא מבקש מהם להביט אל העתיד, מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, כלומר מהיום הזה והלאה, ולראות איך מהרגע שבו הם חוזרים לבנות, ה' יביא להם ברכה ודברים ישתנו לטובה. הוא מזכיר להם את הזמן של מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן, התקופה שלפני שהם הניחו אבן על גבי אבן כדי לבנות את הקירות. בעבר הם כבר הספיקו להכין את היסודות של הבניין, אבל העבודה נעצרה בגלל הפרעות של אויבים. עכשיו, הנביא קורא להם לחזור לאותו יסוד שכבר קיים, להוסיף עליו את האבנים מחדש, ולבנות את המקדש בכוונה שלמה.