קרה לכם פעם שרציתם מאוד לעזור למישהו שהסתבך, אבל במקום לקבל את העזרה שלכם הוא פשוט הפנה לכם גב והתרחק? זה בדיוק מה שקרה בין ה' לבין עם ישראל. ה' רצה לתת להם רק טוב, אבל הם נָדְדוּ, כלומר התרחקו ממנו. במקום לבוא לבית המקדש, הם הלכו לעבוד פסלים. בגלל ההתרחקות הזו, הם איבדו את ההשגחה והשמירה של ה'. הם לא רק התרחקו, אלא גם פָשְׁעוּ וממש מרדו בה'. לכן, הגיע עונש חמור יותר של שֹׁד, שזה אומר שאויבים חזקים יבואו וייקחו את רכושם.
למרות כל המעשים האלה, ה' אוהב את העם ואומר וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם. המילה אפדם פירושה להציל ולשחרר. ה' בעצם מגלה שהרצון האמיתי שלו הוא להציל את העם מכל הצרות שלהם. אפילו הקשיים שהם עברו נועדו רק לעורר אותם לחזור בתשובה, כדי שה' יוכל להושיע אותם. אבל במקום להבין את זה ולחזור אליו, העם דיברו על ה' כְּזָבִים, שזה אומר שקרים. הם טענו שה' בכלל לא רואה מה הם עושים ולא אכפת לו מהמעשים שלהם. בסופו של דבר, בגלל שהם סירבו להקשיב והמשיכו לשקר ולהתרחק, ה' נאלץ להסתיר את פניו ולהשאיר אותם להתמודד עם האויבים שלהם בעצמם.