קרה לכם פעם שהרגשתם ממש לא טוב, אבל במקום לבקש עזרה ממישהו שיכול לרפא אתכם, פשוט נשארתם במיטה ובכיתם? הנביא מספר שזה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. היו להם צרות קשות, וכשהם שכבו בלילה במיטה וחשבו על הדברים הרעים שקורים להם, הם רק יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, כלומר בכו והתלוננו. אבל למרות הכאב שלהם, וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם. הם לא באמת התפללו אל ה' מכל הלב ולא ביקשו ממנו עזרה. גם אם הם התפללו, זה לא היה באמת מתוך הלב. הם פשוט לא האמינו שה' משגיח עליהם ויכול לעזור להם, וחשבו שהצרות שלהם קורות סתם כך במקרה.
במקום לחפש קשר עם ה', הדבר היחיד שעניין אותם היה אוכל ושתייה. לכן נאמר עַל דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ, כשהיה חסר להם לחם ויין הם היו נודדים ממקום למקום כדי לחפש מזון, או מתאספים יחד ומתלוננים על הרעב. ההתנהגות הזו גרמה לכך שהם יָסוּרוּ בִי, הם הפכו להיות כמו ילדים שמורדים ולא מקשיבים. הם התרחקו מה' ואפילו דיברו עליו דברים לא נכונים, במקום להבין שהוא היחיד שיכול באמת להציל אותם.