חצר המלכות שקועה בשחיתות, כאשר ביום חגיגה לאומית או ביום פרוץ מרד, מציינים את יוֹם מַלְכֵּנוּ בהוללות במקום במשפט צדק. באירוע זה הֶחֱלוּ שָׂרִים, כלומר המשתתפים הגיעו למצב חולי מרוב שתייה, בין אם השרים חלו בעצמם, השקו את המלך עד שחלה, או שהמורדים השקו אותם כדי להחלישם. הם שתו חֲמַת מִיָּיִן, ביטוי המבטא את חומו של היין הבוער בגופם או ציון לכך ששתו נאדות יין שלמים. בעקבות השכרות המלך מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת־לֹצְצִים, זנח את הנהגת המדינה והעדיף להתחבר לאנשי ליצנות. כך השרים המכובדים הפכו בעצמם לליצנים, או שהיין כדימוי חי התפשט והשתלט על החבורה כולה.
הושע, פרק ז׳, פסוק ה׳
י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לֹצְצִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.