דברי הימים ב, פרק א׳, פסוק י״ג

II Chronicles 1:13Sefaria

וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִלִּפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

תארו לעצמכם שקיבלתם מתנה מדהימה, כזו שחלמתם עליה המון זמן. מה הדבר הראשון שהייתם עושים בבוקר שאחרי?


אחרי ששלמה המלך קיבל מה' בחלום הלילה את ההבטחה שיהיה חכם מכל אדם, הוא קם בבוקר והולך לַבָּמָה שבגבעון. הוא הולך לשם כדי להקריב קרבנות ולומר תודה רבה לה' על הבשורה הנפלאה. כשהוא מסיים, הוא מתרחק מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. איך הוא עושה את זה? מתוך יראה וכבוד עצום למקום הקדוש, שלמה לא מסתובב ומפנה את הגב לאוהל מועד, אלא הולך לאחור כשפניו עדיין מופנות אל הבמה. מהמעשה המיוחד הזה של שלמה, למדו איך ראוי וצריך להיפרד ממקום קדוש או מאדם גדול.


משם שלמה עושה את דרכו חזרה לעיר הבירה, יְרוּשָׁלִַם. בסוף מסופר לנו וַיִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל. למה מציינים זאת דווקא עכשיו? כי ברגע ששלמה חזר לירושלים, החכמה האלוהית המיוחדת שקיבל התפרסמה בכל הארץ. העם ראה את החכמה העצומה שלו, למשל במשפט המפורסם שערך לשתי נשים, והבין שה' נתן לו כוח לשפוט בצדק. בזכות זה, כל העם קיבל את המלכות שלו באהבה רבה ובהסכמה מלאה, ומלכותו התבססה באמת.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.