שלמה המלך ביסס מערך סחר בינלאומי רחב היקף של סוסי מלחמה ומרכבות קרב. מחירי הסוסים, אופן שינועם והשליטה בשוק מדגישים את כוחו הכלכלי באותה תקופה, שהייתה תחילת מלכותו. בשלבים מאוחרים יותר, סוסי מצרים כבר לא הספיקו לצרכיו, והוא נאלץ לייבא סוסים משאר הארצות [מלבי"ם].
הפרשנים נחלקו באשר לאופן ניהול הסחר המתואר במילים וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם. גישה אחת מסבירה כי סוחרי שלמה קנו את כל חוות הגידול והאוספים של הסוסים המובחרים במצרים. רכישה זו העניקה להם שליטה מוחלטת בשוק ואפשרה להם להעלות את המחירים, וזהו פשר המילה וַיַּעֲלוּ – העלאת המקח [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי שלמה כלל לא שלח סוחרים למצרים, אלא המצרים עצמם הם שהעלו והוציאו את הסוסים אליו במחיר קבוע ומוסכם מראש [מצודת דוד].
המחירים מפורטים מיד לאחר מכן: מֶרְכָּבָה נמכרה בשש מאות שקלי כסף, ואילו סוּס נמכר במאה וחמישים שקלי כסף. מתוך יחס מספרי זה, הפרשנים מסכימים כי מרכבת קרב תקנית מנתה בדיוק ארבעה סוסים.
באשר לזירה הבינלאומית, נאמר וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששלמה פתח עסק תיווך גדול והפך לספק הבלעדי באזור. המילים בְּיָדָם יוֹצִיאוּ מתפרשות כ"ברשותם" – מלכי החתים וארם נאלצו לקנות את הסוסים אך ורק דרך סוחריו של שלמה, ששלטו בייצוא ממצרים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, דעה אחרת גורסת כי המצרים מכרו סוסים ישירות גם למלכים אלו באותו מחיר קבוע. לפי פירוש זה, ההבדל היה באיכות השירות: בעוד שלשלמה המצרים הובילו את הסוסים עד למקומו, שאר המלכים נאלצו להוציא את הסוסים ממצרים בכוחות עצמם, שכן לא היה להם את כוחו ומעמדו של שלמה [מצודת דוד].