שלמה פונה אל ה׳ ומכיר בטובה העצומה שנעשתה עם אביו. החֶסֶד גָּדוֹל שעשה ה׳ עם דוד מתבטא בראש ובראשונה בכך שהפך אותו למלך מנצח ושליט חזק, והמשיך את שושלתו כאשר וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו [ביאור שטיינזלץ].
מעבר להצלחה המלוכנית, ישנו רובד אישי ועמוק יותר לחסד זה. עצם בחירתו של שלמה למלך מהווה הוכחה פומבית לטהרתו של דוד. העובדה שה׳ בחר דווקא בשלמה מבין כל בניו של דוד, משמשת כאות לכך שדוד לא חטא בנישואיו לבת שבע, אמו של שלמה. הבחירה בבנה של בת שבע ליורש העצר מטהרת את שמו של דוד ומראה כי היא הייתה ראויה לו מתחילה, וזהו עיקר החסד שנעשה עמו [מצודת דוד, חומת אנך].