לאחר מעמד הקרבת הקורבנות, זוכה המלך הצעיר להתגלות אלוהית יוצאת דופן שבה מוענקת לו אפשרות בחירה חופשית וחסרת גבולות. בַּלַּיְלָה הַהוּא, כלומר הלילה שלאחר ההקרבה, נִרְאָה אֱלֹהִים לשלמה מתוך חזון נבואי [ביאור שטיינזלץ]. פנייתו של ה' לשלמה, שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ, מהווה הזמנה פתוחה לבחור ולבקש כל דבר שרק ירצה, תוך הבטחה שהבקשה תמולא [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
סיפור התגלות זה מופיע גם בספר מלכים, אך חזרתו כאן נועדה להשלים ולפרש היבטים חדשים. דרכו של ספר דברי הימים היא לקצר בפרטים שכבר סופרו, ולהרחיב בנקודות המחדשות את הבנת האירוע [מלבי"ם]. משום כך, הדו־שיח בין ה' לשלמה מוצג כאן בתמצות לעומת הפירוט בספר מלכים, תוך מיקוד מיוחד בתכלית המלוכה.
הצעתו של ה' ותשובתו העתידית של שלמה נוגעות למהות התפקיד המלכותי. כדי שהבטחת ה' לדוד תתקיים במלואה ושלמה אכן ימלוך בהצלחה, עליו להיות מסוגל לעשות משפט ולהנהיג את העם. לשם כך, בתגובה להצעת ה', שלמה מבין שעליו לבקש כלים רוחניים ושכליים מדויקים: "חכמה" שהיא הידיעה של חוקי הצדק והמשפט, מה טוב ומה רע, שאותה ניתן לקבל רק מה'; ו"מדע" שהיא היכולת השכלית והחושית להבחין בצורה ברורה בין אמת לשקר במציאות המעשית, כפי שנדרש בעת בירור סכסוכים בין אנשים הניגשים למשפט [מלבי"ם].