קרה לכם פעם שמאוד רציתם לעשות משהו טוב, אבל לא הספקתם להתכונן אליו כמו שצריך? האם סלחו לכם כי ידעו שהכוונה שלכם הייתה טובה מראש? זה בדיוק מה שקרה כאן.
אנשים משבטים רחוקים קיבלו את ההזמנה לבוא לירושלים לחגוג את חג הפסח קצת באיחור. הם כל כך רצו להגיע, שהם מיהרו מאוד כדי לא לפספס את הקרבת קורבן הפסח. אבל בגלל המהירות, נוצרה בעיה. בדרך כלל, לפני שמשתתפים בהקרבה במקום קדוש, צריך לעבור תהליך מיוחד של טהרה שיכול לקחת שבוע שלם. בגלל שהם מיהרו, הם לא הספיקו לעשות את זה, והם השתתפו בחג וְלֹא כְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, כלומר בלי להספיק להיטהר כמו שראוי לקודש.
המלך חזקיהו מתפלל ומבקש מה׳ לסלוח להם. הוא מסביר שאפילו שהם לא הספיקו להיטהר מבחוץ, ה׳ הטוב יסלח לכל אדם שכָּל לְבָבוֹ הֵכִין. כלומר, לכל מי שבאמת התאמץ והכין את הלב שלו כדי להתקרב לה׳. ה׳ רואה שהם לא עשו זאת בכוונה רעה או מזלזול, אלא מתוך אהבה ורצון עצום להיות קרובים אליו, והמסירות הפנימית שבלב שלהם מפצה על מה שהיה חסר להם בחוץ.