קרה לכם פעם שהחלטתם לעשות את הדבר הנכון, אפילו כשכולם מסביב צחקו וזלזלו? זה דורש המון אומץ. כשהשליחים קראו לכולם לעלות לירושלים, רוב האנשים פשוט לעגו להם. המילים אַךְ אֲנָשִׁים מספרות לנו שלא שבטים שלמים החליטו לחזור בתשובה, אלא רק בודדים. אותם יחידים אמיצים התעלמו מהצחוק של הסביבה ובחרו לעשות מעשה.
האנשים האלה הגיעו מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן. בניגוד לשבטים אחרים שהיו מאוד גאים ועקשנים, לבני השבטים האלה לא הייתה גאווה מוגזמת. הם ידעו להרכין את הראש ולקבל על עצמם את הבקשה. למרות זאת, המילה נִכְנְעוּ מגלה לנו משהו על מה שהם הרגישו בלב באותו רגע. הם לא עלו לירושלים מתוך חיבור רוחני עמוק אל ה׳, אלא בעיקר מתוך פחד מהעונש שיקבלו אם לא יקשיבו. ובכל זאת, הם עשו את הצעד הנכון והגיעו.