למרות התגובה הכללית של לעג וזלזול כלפי השליחים שקראו לעלות לירושלים, היו מעטים שבחרו בדרך שונה. המילים אַךְ אֲנָשִׁים מלמדות שלא מדובר בשבטים שלמים שעשו תשובה, אלא ביחידים בלבד [מלבי"ם], שעל אף הלעג הכללי של סביבתם בחרו להיכנע ולבוא [מצודת דוד].
אנשים אלו הגיעו מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן, שכן בניגוד לשבט אפרים שהתאפיין בגאווה רבה ולא הסכים לקבל על עצמו עול של אחרים, בני שבטים אלו לא היו גאים כמותם ולכן היו מסוגלים להרכין ראש [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, המילה נִכְנְעוּ מעידה על אופי מעשיהם; כניעתם והגעתם לירושלים נבעו מתוך יראת עונש, ולא מתוך מדרגה רוחנית גבוהה של יראת הרוממות [מלבי"ם].