אירוע חריג התרחש כאשר המון רב מישראל אכלו את קורבן הפסח בעודם טמאים, ובעקבות זאת נשא המלך יחזקיהו תפילת כפרה.
המילים מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מציינות כמות גדולה והמון רב של אנשים [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], והכתוב מפרט שרובם הגיעו משבטי אפרים, מנשה, יששכר וזבולון [מצודת דוד]. עובדה זו, שרוב הקהל היה טמא, משמעותית מבחינה הלכתית, שכן כאשר רוב הציבור טמא, קורבן הפסח מוקרב בטומאה [מלבי"ם].
הכתוב מציין כי העם אכלו את הפסח בְּלֹא כַכָּתוּב. רוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא שהם אכלו את הקורבן שלא כהלכה, בעודם טמאים. מעשה זה נחשב לחמור, שכן אכילת קודשים בטומאה חייבת בעונש כרת, אף על פי שעל עצם הנגיעה בקורבן אין חיוב כרת [רד"ק]. מאחר שקורבן הפסח חייב להיאכל רק על ידי מי שנמנה עליו מראש, העם הטמא נאלץ לאכול את הקורבן בעצמו ולא יכול היה למנות טהורים אחרים שיאכלו במקומם. עם זאת, כדי למעט בטומאה ככל האפשר, הלוויים הטהורים הם אלו שנכנסו לעזרה ושחטו את הקורבנות בעבור העם [מצודת דוד].
בעקבות חטא זה מתפלל יחזקיהו: ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד. על פי הפשט, יחזקיהו מתפלל על העם ומבקש שה' יכפר על אלו שאכלו את הפסח בטומאה [רד"ק]. בקשתו היא שאף על פי שגופם של האנשים לא היה טהור כנדרש, ה' ישקיף על כוונתם הטובה ועל לבם שהיה מוכן וראוי [מלבי"ם]. לפי גישה זו, המילה "בעד" אינה עומדת בפני עצמה, אלא מתחברת ישירות לתחילת הפסוק הבא: "כָּל לְבָבוֹ הֵכִין" [רד"ק].
לצד הפירוש כי התפילה נסובה על העם, קיימת גישה פרשנית הרואה במילים בְּלֹא כַכָּתוּב ובתפילת יחזקיהו התייחסות גם לחטאיו של המלך עצמו בתהליך עיבור השנה. יחזקיהו עיבר את השנה שלא כהלכה מכמה סיבות: הוא עיבר את השנה לכתחילה בגלל טומאת העם, הוא הכריז על העיבור בחודש ניסן עצמו ("עיבר ניסן בניסן"), והוא פעל בניגוד להלכה הקובעת שאין מושיבים מלך במועצה המעברת את השנה [חומת אנך].
ישנו קשר הדוק בין מעשי העם למעשי המלך: יחזקיהו עיבר את השנה כדי לאפשר לעם להספיק להיטהר לקראת הפסח. אילו העם אכן היה מספיק להיטהר, הרי שבדיעבד עיבור השנה היה נחשב לתקין ולא היה צורך בתפילה מיוחדת על כך. אולם, מכיוון שבסופו של דבר העם נותר בטומאתו ואכל את הפסח בטומאה, התברר למפרע שעיבור השנה של יחזקיהו לא הועיל ולא השיג את מטרתו. משום כך, נדרש יחזקיהו להתפלל ולבקש כפרה גם בעד עצמו, על שעבר על הלכות עיבור השנה ללא הועיל [מלבי"ם].