חגיגת ההמונים הממושכת עוררה שאלה מעשית: מהיכן נמצא בשר בכמות מספקת כדי להאכיל את כל העם ולשמח אותו לאורך ימי החג? על כך משיב הכתוב כי המלך והשרים סיפקו את צורכי הציבור מכיסם הפרטי [מצודת דוד].
הפועל הֵרִים משמעותו הפריש, ייחד ותרם [מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. המלך חזקיהו הפריש מתוך צאנו ובקרו האישיים [רש"י] כמות עצומה של בהמות, וכך עשו גם השרים. תרומה נדיבה זו נועדה להבטיח שגם אנשים שהגיעו לירושלים ללא הכנה מוקדמת יוכלו להשתתף בחגיגות [ביאור שטיינזלץ]. הבהמות שנתרמו ניתנו לקהל כדי שיקריבו מהן עולות וזבחי שלמים [רד"ק].
בעקבות שפע הבשר שהוקרב כשלמים, נוצרה סעודת ענק משותפת שבה אכלו ושמחו יחד המלך, השרים ופשוטי העם [רש"י]. כדי להתמודד עם היקף ההקרבה העצום של אלפי הפרים והצאן, נדרשה היערכות מיוחדת, ועל כן וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֹהֲנִים לָרֹב – כוהנים רבים טיהרו את עצמם כדי שיוכלו להקריב את קורבנות השלמים שמהם אכל הקהל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].