יצא לכם פעם להשתתף בחגיגה ענקית שנמשכת שבוע שלם? בני ישראל שהגיעו לירושלים חגגו את חג המצות במשך שבעה ימים בשמחה עצומה. המילה וַיַּעֲשׂוּ מלמדת אותנו שהם לא רק חגגו, אלא גם הקפידו להקריב לה' את כל הקרבנות המיוחדים של החג. בכל יום ויום, הכוהנים והלויים עמדו יחד והיללו את ה'. לכל אחד היה תפקיד חשוב משלו: הכוהנים תקעו בחצוצרות, ובאותו הזמן הלויים שרו שירי הלל. הם ניגנו ושרו בִּכְלֵי עֹז, כלומר הם לא ניגנו בשקט, אלא ניגנו בעוצמה, בכוח ובהתלהבות רבה מתוך שמחה גדולה.
דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק כ״א
וַיַּעֲשׂ֣וּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל הַנִּמְצְאִ֨ים בִּירוּשָׁלַ֜͏ִם אֶת־חַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וּֽמְהַלְלִ֣ים לַ֠יהֹוָ֠ה י֣וֹם ׀ בְּי֞וֹם הַלְוִיִּ֧ם וְהַכֹּהֲנִ֛ים בִּכְלֵי־עֹ֖ז לַיהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.