בני ישראל שנכחו בירושלים חגגו את חג המצות במשך שבעת ימים בשמחה רבה, כאשר המילה וַיַּעֲשׂוּ מציינת את הקפדתם על הקרבת קורבנות המועד הקבועים. מדי יום הללו הלויים והכוהנים את ה' בחלוקת תפקידים, כך שהכוהנים תקעו בחצוצרות על הקורבנות והלויים שרו את שירת ההלל. השבח לה' נעשה בִּכְלֵי עֹז, ביטוי המלמד על שימוש בחצוצרות ובכלי נגינה חשובים ובעלי ערך, או שבא לתאר את הנגינה עצמה שבוצעה בכוח, בעוצמה ובהתלהבות רבה.
דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק כ״א
וַיַּעֲשׂ֣וּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל הַנִּמְצְאִ֨ים בִּירוּשָׁלַ֜͏ִם אֶת־חַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וּֽמְהַלְלִ֣ים לַ֠יהֹוָ֠ה י֣וֹם ׀ בְּי֞וֹם הַלְוִיִּ֧ם וְהַכֹּהֲנִ֛ים בִּכְלֵי־עֹ֖ז לַיהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.