יצא לכם פעם לתכנן לעשות משהו חשוב בעצמכם, ובסוף הייתם צריכים לבקש ממישהו אחר שיעזור לכם? בדרך כלל, כל אדם מישראל היה רשאי להכין את קורבן הפסח שלו בעצמו. אבל הפעם נוצר מצב מיוחד. היו המון אנשים, כִּי רַבַּת בַּקָּהָל, שלא הספיקו להיטהר לפני החג. בגלל שהם היו טמאים, היה אסור להם להיכנס לתוך החצר של בית המקדש.
אז מה עושים? הרי כולם רוצים לחגוג את הפסח! הפתרון היה שוְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים. הלוויים, שהיו טהורים, נכנסו לבית המקדש ועמדו במקומו של כל אדם שלֹא טָהוֹר, וביצעו את שחיטת הקורבן עבורו. הם עשו את זה כדי לְהַקְדִּישׁ לַה׳ את הקורבנות בצורה נכונה. כך הלוויים עזרו ודאגו ששלב ההקרבה ייעשה בקדושה ובטהרה מוחלטת, והאנשים יכלו לאחר מכן לאכול את הקורבן שלהם ולחגוג יחד.