דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק כ״ו

II Chronicles 30:26Sefaria

וַתְּהִ֥י שִׂמְחָֽה־גְדוֹלָ֖ה בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֠י מִימֵ֞י שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א כָזֹ֖את בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

קרה לכם פעם שממש התגעגעתם לעשות משהו שאתם אוהבים, וכשסוף סוף יכולתם לעשות אותו שוב, ההתרגשות שלכם הייתה בשמיים? זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל בימי המלך חזקיהו. במשך שנים רבות, בגלל מלכים רשעים ששלטו לפניו, העם לא יכול היה לעלות לירושלים ולחגוג. לכן, כשהם סוף סוף חזרו לקיים את המצווה ולחגוג את חג הפסח, הייתה שם שִׂמְחָה גְדוֹלָה. ההתלהבות הייתה כל כך עצומה מרוב געגוע, ששבעת ימי החג הרגילים הרגישו להם קצרים מדי, והם החליטו להמשיך ולחגוג במשך ארבעה עשר ימים ברציפות.


חגיגה מיוחדת שכזו, לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם כבר המון זמן. הפעם האחרונה שהייתה כזו שמחה ארוכה הייתה בימי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כשהוא חנך את בית המקדש הראשון וכל שבטי ישראל היו עדיין מאוחדים יחד סביב ירושלים. כעת, לראשונה מאז אותם ימים רחוקים, העם חזר להיות מאוחד ושמח יחד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ה
פסוק כ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.